#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בנשים ועבדים 2) בטומטום ואנדרוגינוס 3) חצי עבד וחצי בן חורין?	"1) פטורים מן הסוכה [דהוי מצות עשה שהזמן גרמא], ואם רוצים לישב בסוכה ולברך מותר אבל אחרים לא יברכו בשבילם (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) 2) חייבים בסוכה מדרבנן, ומותרים לברך דלא גריעי מאשה (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) {ומכאן משמע דליכא חיוב לנשים לברך אלא שיש להם רשות לברך} 3) חייב משום החצי בן חורין [ופשוט דחייבים לברך לכו&quot;ע משום חלק דבן חורין (ר&quot;י באק)]"	סימן תרמ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי חייב לחנך בנו לקיים מצות סוכה?	"איתא בגמ&#x27; דהוא השיעור דאין צריך לאמו, ובראשונים [כאן ועירובין] נמצאת דיש ג&#x27; שיטות: הרמב&quot;ם ס&quot;ל דתלוי בגיל שש, הרא&quot;ש והטור ס&quot;ל דשש הוא דוקא בדליכא אבא במתא אבל אם איכא אבא במתא באינו חריף בגיל חמש ובחריף בגיל ארבע, ולפי רש&quot;י נמי בדליכא אבא בגיל שש אבל בדאיכא אבא באינו חריף חייב בגיל ארבע ובחריף מגיל שלש [עי&#x27; מש&quot;כ בסי&#x27; תי&quot;ד]. להלכה, בדעת המחבר יש סתירה דבסי&#x27; תי&quot;ד כתב דתלוי בגיל שש וכדעת הרמב&quot;ם אבל כאן כתב חמש ושש [וכפשוטו י&quot;ל כהגר&quot;א דצריך למחוק חמש (שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;), והמג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;, ובסי&#x27; תי&quot;ד) משמע דהמחבר כאן קאי בשיטת הרא&quot;ש וכוונתו גיל חמש וגיל ארבע], והמ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא אחרונים כהרא&quot;ש דבאינו חריף חייב מגיל חמש, והמ&quot;ב לעיל (סי&#x27; תי&quot;ד) הביא שיטות כרש&quot;י דבאינו חריף חייב מגיל ארבע. וצ&quot;ע למעשה אבל יש ראשונים דס&quot;ל דחריף חייב מגיל שלש ויש ראשונים דס&quot;ל דפטור עד גיל שש, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; תי&quot;ד"	סימן תרמ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב ליכא אבא במתא?	"כתב הבכורי יעקב היינו דאינו רגיל אצלו כל השנה אע&quot;פ דעכשיו הוא כאן לסוכות מ&quot;מ מורגל הוא אצל אמו (שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן תרמ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באמו?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) מציין לסי&#x27; תרט&quot;ז דמצינו מח&#x27; אם יש מצות חינוך על האם"	סימן תרמ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להאכיל קטן 1) שהגיע לחינוך 2) שלא הגיע לחינוך, חוץ לסוכה?	"1) אסור להאכיל הקטן בידים חוץ לסוכה או לצוות לו לאכול (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) [וצ&quot;ע למה אין נזהרין בזה בזמנינו, ואולי מפני הקור קשה לקטן לאכול בסוכה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;)], אבל אם רק מניח בפניו והוא אוכל מעצמו אין זה ספייה בידים ומותר אלא דיש מצות חינוך לחנכו לאכול בסוכה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;) [ולא דמי למאכלות אסורות דאמרינן לעיל (סי&#x27; שמ&quot;ג) דאסור ליתנו בפניו דהכא אפשר שיביאנו לתוך הסוכה (מחה&quot;ש)] 2) כתב השונה הלכות (סעי&#x27; ב&#x27;) דמיירי כאן דוקא בקטן שהגיע לחינוך דאז יש מצות סוכה וממילא יש איסור ספייה אבל קטן שלא הגיע לחינוך ליכא איסור כלל לספות לו חוץ לסוכה, וכן מדייק ממג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) דמציין לסי&#x27; רס&quot;ט דמיירי באיסור לאכול קודם קידוש דהוא איסור דרבנן ה&quot;נ מיירי באיסור דרבנן דמצות חינוך, משמע דאם ליכא מצות חינוך ליכא איסור כלל, ועוד יש לדייק משעה&quot;צ (ס&quot;ק ח&#x27;) דכתב דאביו מצווה לחנכו, ש&quot;מ דפשוט להשעה&quot;צ דמיירי בקטן שהגיע לחינוך"	סימן תרמ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחולים ומשמשיהן 1) בחולה שאין בו סכנה 2) בחולה שיש בו סכנה?	"1) החולים פטורים משום תשבו כעין תדורו דבשאר ימי השנה היו ג&quot;כ הולכים למקום שנקל לו החולי (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), ומשמשיהן פטורים משום עוסק במצוה (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), ומיהו המחבר הביא שיטת הארחות חיים שהם פטורים רק בשעה שהחולים צריכים להם [ואע&quot;פ שהמחבר הביא זה כיש מי שאומר אפשר דכו&quot;ע מודו לזה (א&quot;ר ס&quot;ק ה&#x27;), וע&quot;ע ערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;)] {וכן משמע מסי&#x27; ל&quot;ח דלא אמרינן עוסק במצוה פטור אלא בשעה שהוא טרוד במצוה}, ולפיכך אם יש שני שמשין ורק צריך לאחד מהם השני יאכל בסוכה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) {וכמ&quot;ש לעיל סי&#x27; ע&quot;א סעי&#x27; ד&#x27; וסעי&#x27; ו&#x27;}, אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27; - ד&#x27;) הקשה דאם הפטור הוא מחמת עוסק במצוה א&quot;כ אם השמשים מקבלים שכר ליכא פטור [ועי&#x27; ביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; ל&quot;ח) דכשעושה מצוה גופה פטור אפי&#x27; בשכר], אלא ביאר הפטור משום תשבו כעין תדורו דדרך המשמשין להיות נמצאים אצל החולים תדיר [וס&quot;ל דיש שיטה שהם פטורים אפי&#x27; בשעה שאינם צריכים] 2) בזה מצדד הא&quot;ר ובגדי ישע דמשמשין פטורים אפי&#x27; בשעה שאינן צריכים להם (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) {וצ&quot;ל דכיון שהם חולים שיש בו סכנה לעולם מקרי טרוד בהם}"	סימן תרמ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שהקיז דמו 1) מחמת חולי 2) לשמור הבריאות?	"1) הוי כשאר חולה ופטור (ט&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) 2) כתב הגהות אשר&quot;י דאדרבה שמחה היא לו להרבות בסעודה ואינו פטור מסוכה, ועוד לא הו&quot;ל להקיז דמו במועד (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ב&#x27;, רמ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), אמנם הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) ביאר ע&quot;פ האור זרוע דהסברא דהו&quot;ל להקיז דם קודם לכן הוי הוכחה דהקזה זו אינו לרפואה אלא מרצונו ועל כן אינו סיבה לפוטרו מן הסוכה"	סימן תרמ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי ששותה משקה המשלשל?	"אע&quot;פ דלא הו&quot;ל לעשותו בחג מ&quot;מ בדיעבד אם עשאו בחג הוי סכנה לו לישב בסוכה מחמת הצינה ופטור (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), ולפי הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) פשוט דפטור מסוכה דהסברא דהו&quot;ל לעשותו מאתמול אינו סיבה לחייבו אלא סברא להוכיח דהקזת דם היה לרצונו"	סימן תרמ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחולים בלילה ראשונה?	"השע&quot;ת (ס&quot;ק ה&#x27;) מדייק מארחות חיים וכל בו וא&quot;ר דפטורים, והבכורי יעקב (ס&quot;ק ו&#x27;) ס&quot;ל דחייבין, וביאר הקובץ הלכות (פי&quot;ג סעי&#x27; י&quot;ז) דהארחות חיים וכל בו ס&quot;ל כהלבוש דאפי&#x27; חולה שאין בו סכנה פטור מסוכה מפני וחי בהם ולא שימות בהם, אבל הבכורי יעקב ס&quot;ל דחולה פטור רק משום תשבו כעין תדורו וזה אינו שייך בלילה ראשונה {ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; תע&quot;ב סעי&#x27; י&#x27;) דמשמע דאלמלא הסברא דדרך חירות מחויב לקיים מצות אפי&#x27; במקום חולי}"	סימן תרמ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מצטער פטור מן הסוכה?	"בכל ימי סוכות מצטער פטור מן הסוכה משום תשבו כעין תדורו [לפי הגהות הסמ&quot;ק פטור דוקא משינה ולא מאכילה, אבל רוב ראשונים ס&quot;ל דפטור אפי&#x27; מאכילה (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז), ולפיכך יש ליזהר שלא יצטער מחמת הקור בזמן האכילה (ביה&quot;ל ד&quot;ה מפני)], ויש מח&#x27; ראשונים אם יש פטור מצטער בלילה ראשונה, ודינו כירידת גשמים בלילה ראשונה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו) "	סימן תרמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במשמשין של מצטער?	"חייבים בסוכה דאינם עסוקים במצוה, ומיהו כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ד) דאם הם שכורים לשנה הם פטורים משום תשבו כעין תדורו דומיא דשומרי גנות ופרדסים, אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) ס&quot;ל דדוקא שומרי גנות פטורים מפני שבהכרח צריכים לשמרם שלא יגנובו משא&quot;כ במשמשין לאדם בריא אין זה אלא הרווחה בעלמא ואינם פטורים מסוכה {ומסתימת לשונו אפי&#x27; בשכורים לשנה חייבין}"	סימן תרמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עשה סוכתו במקום שיצטער?	"כתב הטור דלכתחילה לא יעשה סוכתו במקום הריח או רוח ויאמר מצטער אני, ובדיעבד אם עשה סוכתו במקום שיצטער בשעת שינה חידש הרמ&quot;א בשם המרדכי דהיא פסולה אפי&#x27; לאכול בה דלא הוי כעין דירה שיוכל לעשות כל צרכיו בה [ולפי הגר&quot;ז (סעי&#x27; ו&#x27;) צריך להיות ראוי אף לטיול, ולפי האב&quot;נ (או&quot;ח סי&#x27; ת&quot;פ אות ב&#x27;) סגי כשהיא ראויה לאכילה ושינה וכדמשמע מרש&quot;י (סוכה כ:], אכן השע&quot;ת (ס&quot;ק ה&#x27;) הביא שו&quot;ת חכם צבי (סי&#x27; צ&quot;ד) שחולק על הרמ&quot;א וס&quot;ל דבדיעבד סוכה כשרה לאכילה אפי&#x27; אם אינה ראויה לשינה [וכמ&quot;ש בסוכה של ז&#x27; טפחים, וגם בסוכה על ראש ספינה דאין דרכו לישון שם] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;), וכן נקטו עוד אחרונים (מו&quot;ק, תשובת משובת נפש), והכריע השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ה) דיש ליזהר בזה מאד דכמה אחרונים הביאו שיטת הרמ&quot;א, וכן פסקו הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ב) והחזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; ק&quot;נ ס&quot;ק ג&#x27;) כהרמ&quot;א"	סימן תרמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בנה סוכתו במקום חשש לסטים וגנבים?	"מבואר מדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ד&#x27;) ותשובת הרמ&quot;א (סי&#x27; כ&quot;ט) דדוקא בחשש נפשות תלוי במח&#x27; רמ&quot;א וחכם צבי הנ&quot;ל [ואפי&#x27; אם רק מתיירא בלילה ולא ביום (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)], אבל אם הוא רק חשש גניבה אינה פסולה אפי&#x27; להרמ&quot;א דהרי אפשר להכניס כליו לתוך ביתו (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)"	סימן תרמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו יכול לישון שם מחמת צינה?	"כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;) בפירוש ראשון דכיון דא&quot;א בענין אחר סוכתו כשרה לאכילה אע&quot;פ שאינו יכול לישון שם דמקרי כעין תדורו, וכן נקט היד אפרים [וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) דתשבו כעין תדורו מחייב לברור המקום ההגון ביותר אבל אם כל המקומות אינם מהגונים בהכרח לעשות דירתו איך שיכול וסוכתו כשירה, והא דאמרינן דפסולה היינו כשיש יכולת לעשותו במקום הגון והוא בוחר לעשותו במקום שאינו הגון], אבל המהח&quot;ש כתב דמקרי ראוי לשינה ע&quot;י כרים וכסתות (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) [ודוקא בדליכא טרחא להביא ולפנות הכרים וכסתות (ביה&quot;ל ד&quot;ה מפני)], ועוד כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק ה&#x27;) בשם הזרע אמת דראוי לאנשים אחרים שאינם מצטערים מחמת הצינה ושפיר מקרי ראוי לשינה [ולפי&quot;ז אפי&#x27; סוכה קטנה שאין בה מקום לשנים כשרה לנשוי דחזי היא לבחור] (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;א)"	סימן תרמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסוכה העשויה במקום צינה וגם במקום ליסטים?	"לפי הפמ&quot;ג (פירוש א&#x27;) ויד אפרים כשרה דלא היה עשויה לשינה מעיקרא, אבל לפי שאר האחרונים פסול מחמת הגנבים (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&#x27;), ובזה הכריע הביה&quot;ל (ד&quot;ה דמתיירא) להקל כהיד אפרים בצירוף החכם צבי דמקיל לגמרי במקום ליסטים ומ&quot;מ אם יוכל לעשות הסוכה במקום אחר בודאי טוב יותר {ולכאורה ה&quot;ה בסוכות הנמצאים אצל ה-parks אינם עשוין לשינה ותלוי במח&#x27; הנ&quot;ל ויש על מי לסמוך להקל}"	סימן תרמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כבו נרות בסוכתו?	ג&quot;כ מקרי מצטער ופטור (רמ&quot;א)	סימן תרמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מצטער מחויב לילך לסוכתו של חבירו 1) בלילה ראשונה 2) בשאר ימי החג?	"1) אפי&#x27; אם יש צער לילך לסוכתו של חבירו מ&quot;מ ליכא פטור מצטער בלילה ראשונה (רע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב) {אבל אם יש לו סוכה אלא שהוא מצטער בו ליכא תועלת לילך לסוכתו של חבירו דג&quot;כ יצטער שם} 2) כתב הרמ&quot;א בשם התרוה&quot;ד דאינו מחויב לטרוח הרבה לילך לסוכתו של חבירו אבל בטרחא מועט מחויב לילך דלא פסיקא כ&quot;כ דיש צער לאכול בסוכתו של חבירו [כגון שכבו נרות בסוכתו א&quot;נ עדיין נטפו הגשמים דלא היה לו שלאק (באה&quot;ט ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג)], ומיהו כתב החיי&quot;א דאדם יכול לחייב את עצמו ולעשות בשמחה ולברך (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב), ולא דמי לירידת גשמים או מצטער מחמת חולי דלא מהני לעשותו בשמחה דעדיין נקרא הדיוט דכולם מצטערים בזה [ובטלה דעתו] משא&quot;כ בצער שתלוי בגופו יכול לחייב את עצמו ולעשותו בשמחה (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ז) {ולכאורה צ&quot;ב קצת דיהא דינו כאבל דהוא מחויב להסירו מלבו, ותי&#x27; ר&quot;י באק דבאבל הצער שצריך להסר הוא הרצון להתבודד מעצמו וזה דבר שאינו רגיל כ&quot;כ משא&quot;כ הכא הצער הוא שאוכל בסוכתו של חבירו וזה דבר רגיל להיות בצער לפיכך א&quot;צ להסירו}"	סימן תרמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לטרוח לבנות סוכה רחוק מביתו?	"כתבו החת&quot;ס ובכורי יעקב דפשוט דהוא מחויב לבנות סוכה אפי&#x27; רחוק מביתו דהרי כל השנה נמי רגילים לפנות מבית לבית ואז שם ביתו [דלא כאלו שמשתבשים] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&#x27;)"	סימן תרמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יפרוס סדין למנוע הרוח מליכנס לסוכתו?	"כתב הרמ&quot;א דיפרוס הסדין על הצד אצל הדפנות אבל לא תחת הסכך, וביאר הט&quot;ז (ס&quot;ק ד&#x27;) דאז יבטל ויפסול הסכך (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה), אבל בשעת הדחק יש להקל לפרוס אצל הסכך ולסמוך על שיטת ר&quot;ת (ס&quot;ס תרכ&quot;ט) [ולא יברך], ויפרוס הסדין בתוך הסוכה תוך ד&#x27; טפחים [ובשבת ויו&quot;ט מפני איסור אהל דוקא תוך ג&#x27; טפחים, ודלא כלבושי שרד דמחמיר בשבת ויו&quot;ט אפי&#x27; סמוך להסכך למטה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ה), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;א) משמע דחושש באהל טפח] אבל לא יפרוס למעלה מן הסכך מפני מראית העין אלא אם ניכר לכל שהוא מכוין להגן מפני הרוח (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה), וכן מבואר ממג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) בשם הרוקח דליכא מראית העין למטה מן הסכך [ואע&quot;פ דמשמע מטור ושו&quot;ע לעיל (ס&quot;ס תרכ&quot;ט) דיש מראית העין אפי&#x27; למטה מן הסכך ויהא אסור (עי&#x27; ביה&quot;ל שם ד&quot;ה אלא), מ&quot;מ בשעת הדחק יש לסמוך על הרוקח כדי שלא יצטער ויצטרך לאכול חוץ לסוכה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ח)]"	סימן תרמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו יכול לישון בפישוט ידים ורגלים?	"כתב הרמ&quot;א בשם התרוה&quot;ד אפ&quot;ה צריך לכוף את ידיו ורגליו ואינו פטור משום מצטער וכמ&quot;ש דסוכה של ז&#x27; טפחים ראוי לשינה ועל כרחך זהו ע&quot;י כופף קומתו, והקשה המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) מהו הראיה הרי האלכסון של הסוכה קרוב לי&#x27; טפחים וארכו של אדם י&quot;ח טפחים {ש&quot;מ דראשו ורובו ר&quot;ל רובו שכולל אף ראשו}, ותי&#x27; ע&quot;פ תוס&#x27; די&quot;ח טפחים הוי מלבד הראש וא&quot;כ ראשו ורובו הוא יותר מי&#x27; טפחים וזהו ההכרח דצריך לכוף את קומתו"	סימן תרמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בתחילה הסוכה היתה גדולה ואח&quot;כ נעשה דחוק וצר?	"אפ&quot;ה ראוי לשכיבה ע&quot;י כפיפה ומחויב לישון שם [דלא הט&quot;ז (ס&quot;ק ה&#x27;) דס&quot;ל דפטור משום מצטער] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ט), וכן פסק הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ב)"	סימן תרמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באיסטינס שאינו יכול לישון אלא בפישוט ידים ורגלים 1) בסוכה העשויה מתחילה גדולה ואח&quot;כ נעשה צר 2) בסוכה העשויה מתחילה קטנה?	1) כתב הנהר שלום דיש לו פטור מצטער ואינו מחויב לישון שם ואפ&quot;ה יוצא ידי חובתו באכילה דהרי מתחילה היה ראוי אף לשינה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו) [והא דכתב הפמ&quot;ג דאינו יוצא י&quot;ל דקאי על השינה (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;א)] 2) הנהר שלום ופמ&quot;ג ס&quot;ל דהוי פסולה לפי הרמ&quot;א כיון שאינה ראויה לשינה, אבל השעה&quot;צ (ס&quot;ק מ&quot;א) השיג עלייהו דמשמע מהר&quot;ן דדבר שכו&quot;ע אינם מצטערים בה ורק הוא מצטער יוצא בה מצות אכילה, והשעה&quot;צ מסיים וצ&quot;ע	סימן תרמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך ליזהר שהשלחן יהיה שם בשעת שינה?	"ממ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ז) משמע כן, וצע&quot;ג דמקורו מפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;) ומבואר שם דר&quot;ל דיוצא אם מקצת גופו לסוכה דדוקא לגבי שלחן אמרינן דחיישינן שמא ימשך אחר סוכתו שבתוך הבית, וכן מבואר משעה&quot;צ לעיל (סי&#x27; תרל&quot;ד ס&quot;ק ז&#x27;) דאפי&#x27; בשעת אכילה א&quot;צ שום שלחן בסוכה, כ&quot;ש בשעת השינה, ויש אומרים שהוא ט&quot;ס וצ&quot;ל &quot;ואף&quot;, וכן נקט הקובץ הלכות (פי&quot;ד סעי&#x27; ט&quot;ו) דא&quot;צ להקפיד שהשלחן יהיה בסוכה בשעת שינה, אמנם אומרים שהח&quot;ח עצמו היה מקפיד להניח השלחן בסוכתו בשעת שינה (עי&#x27; מועדים וזמנים ח&quot;א סי&#x27; פ&quot;ז וח&quot;ח סי&#x27; פ&quot;ז, מקראי קודש סוכות ח&quot;א סי&#x27; ל&quot;ה הע&#x27; 4)"	סימן תרמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כל אדם יכול לומר שהוא מצטער?	"אין לו פטור מצטער אלא בדבר שדרך של בני אדם להיות מצטערים בה (רמ&quot;א) [והביה&quot;ל (ד&quot;ה אלא) מדייק מהר&quot;ן דיש לו פטור מצטער אפי&#x27; לו לבדו [ולא הבין ראייתו מגמ&#x27;], וכ&quot;כ העטרת זקנים], ומיהו אם הוא באמת בכלל אניני הדעת אז יש לו פטור מצטער כמותם (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט) [ולפי המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) דוקא כשהוא ידוע שהוא מאניני הדעת, אבל משאר הפוסקים משמע דהוא נאמן לומר שהוא מאניני הדעת (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ג), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ב) הביא ראיה לשיטת המג&quot;א מסי&#x27; תרי&quot;ד לענין מנעלים ביוה&quot;כ, ור&quot;י באק רצה לפרש דעת המג&quot;א משום מראית העין]"	סימן תרמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מצטער בין כשהוא בסוכה בין כשהוא חוץ לסוכה?	אז הוא מחויב בסוכה דהפטור הוא רק משום תשבו כעין תדורו דאין אדם דר במקום שהוא מצטער אבל כאן ליכא נפק&quot;מ (רמ&quot;א בשם מרדכי)	סימן תרמ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באבל?	"איתא בגמ&#x27; דהוא מחויב בסוכה אע&quot;פ שמצטער פטור מן הסוכה היינו בצער שבא ממילא אבל הכא הוא קמצטער נפשיה ואיבעי ליה לייתובי דעתיה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א) [ואין לומר דחייב מפני דאין נפק&quot;מ לו בין תוך הסוכה לחוץ לסוכה דתי&#x27; הרא&quot;ש דמיירי כשהוא רוצה להיות מתבודד כדי להיות טרוד בצערו, ודלא כמהרי&quot;ק (סי&#x27; קע&quot;ח) דס&quot;ל דמצטער פטור אפי&#x27; אם ליכא חילוק בין תוך הסוכה לחוץ לסוכה (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;)] "	סימן תרמ סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במת שחביב עליו כ&quot;כ עד שאינו יכול להסירו מלבו?	"המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) הביא מספר תניא דפטור [כשיש תועלת לו לישב חוץ לסוכה וכמ&quot;ש הרא&quot;ש], אבל הישועות יעקב חולק על הספר תניא וס&quot;ל דבכל אופן הוא מחויב (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א), וכן הוא סתימת שאר ראשונים (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ו), וכן הביא הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ג) מרשב&quot;א דאפי&#x27; אם חביב עליו מחויב בסוכה"	סימן תרמ סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באונן 1) שיקברו אחר יו&quot;ט 2) שיקברו ביו&quot;ט?	"1) אין עליו דיני אנינות ומחויב בסוכה אם אין לו אפשרות לקוברו ביו&quot;ט, אבל אם יש אפשרות לקוברו יש עליו דיני אנינות (מ&quot;ב לעיל סי&#x27; תקמ&quot;ח ס&quot;ק כ&#x27;) 2) בלילה אין עליו דיני אונן (מ&quot;ב לעיל סי&#x27; ע&quot;א ס&quot;ק י&quot;א), אבל ביום שיש עליו דיני אנינות הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&#x27;) מסתפק אם הוא מחויב בסוכה אע&quot;פ שהוא פטור מכל מצות אפשר דהיינו רק בשב ואל תעשה אבל בקום ועשה אינו יכול לאכול חוץ לסוכה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;), אכן הבכורי יעקב מצדד דפטור אפי&#x27; בקום ועשה דומיא דשאר עוסקי מצוה דפטורים ממצות סוכה (מ&quot;ב שם, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ח), וכן נקט הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ג) דאונן פטור מסוכה, וכ&quot;כ הקובץ הלכות (פט&quot;ז סעי&#x27; ל&quot;א)"	סימן תרמ סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אונן מחויב בנטילת ידים לפת?	"הבכורי יעקב ס&quot;ל דפטור שצריך מעשה נטילה [אבל פשוט דחייב להתענות בתענית ציבור], אבל הברכי יוסף (יו&quot;ד סי&#x27; שמ&quot;א) ס&quot;ל דחייב בנטילת ידים (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ח), וכן הכריע המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; ע&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן תרמ סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם חתן חייב בסוכה?	"הרמב&quot;ם פסק כר&#x27; אבא דפטור מסוכה [וברא&quot;ש מצינו שתי טעמים, אחד משום עוסק במצוה, ועוד מפני שהוא מצטער דאינו יכול לשמוח כ&quot;כ בסוכה], אבל הרא&quot;ש ס&quot;ל כר&#x27; זירא דחייב בסוכה וכדמשמע מירושלמי דיכול לשמוח בסוכה. ועוד כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) ע&quot;פ רש&quot;י דבזה&quot;ז יש עוד סברא להחמיר דדוקא בזמנם שעשו סוכה של ג&#x27; מחיצות א&quot;א לחתן לשמח עם כלתו בסוכה מפני בושה אבל בזה&quot;ז שיש ד&#x27; מחיצות בסוכה אין לו צער לישב בסוכה עם כלתו, אכן הא&quot;ר הביא מריא&quot;ז דהחתן מצטער מפני שהוא מקום צר ודחוק וזהו אפי&#x27; בד&#x27; מחיצות, וכעין זה מצינו באור זרוע, ועוד כתב רבינו ירוחם דהוא מצטער מפני הסוכה אינו סגור {משמע דאפי&#x27; בד&#x27; מחיצות עדיין מצטער מפני שיכול לראות בתוכה} (שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&#x27;). להלכה, המחבר מקיל כהרמב&quot;ם דחתן פטור, אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ג) הביא האחרונים דמחמירים כהרא&quot;ש שהחתן חייב בסוכה [אבל לא יברך לישב בסוכה], והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ד) כתב דבזה&quot;ז אין מדרך החתן לשמוח כ&quot;כ והוא מחויב בסוכה [וגם אין עושין סעודות כל ז&#x27; ימי המשתה]"	סימן תרמ סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשושבינים ובני החופה?	"ה&quot;נ תלוי במח&#x27; הנ&quot;ל בין הרמב&quot;ם והרא&quot;ש, וכתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ג) שאם אוכלים אצל החתן יאכלו עמו בסוכה ואינן צריכים לברך {ויש לדייק דבחתן אמרינן דלא יכול לברך ובשושבינים אמרינן דאינם צריכים לברך [וכן הוא בדרך החיים], וי&quot;ל דלגבי החתן יש פטור דעוסק במצוה וכתב השעה&quot;צ (סי&#x27; תע&quot;ה) דיתכן דלא מצי למימר וצונו, אבל לגבי השושבינים לא שייך הפטור דעוסק המצוה דהרי הם עמו בסוכה אבל עדיין שייך בהם הפטור דמצטער דאינם יכולים לשמח כפי רצונם אבל בזה תלוי בדעתם והם יכולים לחזק את עצמם להיות בשמחה ולברך לישב בסוכה אבל אינם צריכים לחזק את עצמם, ודו&quot;ק} אבל כשאוכלים בביתם חייבין בסוכה עם ברכה "	סימן תרמ סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הציור דחתן בימי סוכות?	"כגון שנשא ערב יו&quot;ט או קודם לכן (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; תקמ&quot;ו סעי&#x27; ג&#x27;) דאין נוהגין לינשא בערב יו&quot;ט"	סימן תרמ סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר סעודות מצוה?	"דוקא סעודת חתן שהיא מצוה גדולה לשמח חתן וכלה נקראת סעודת מצוה לענין זה לפוטרו מסוכה אבל שאר סעודות מצוה [כגון ברית מילה וסעודה אצל היולדת (רמ&quot;א בשם מהרי&quot;ק) [ואין אנו יודעין מסעודה זו כלל (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&quot;ו)], סעודת אירוסין, פדיון הבן, בר מצוה, וסיום (בכורי יעקב, ביה&quot;ל ד&quot;ה וסעודת)] דאינם אלא מנהגא בעלמא מחויבין בסוכה דסגי בעשרה אנשים (רמ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד), ועוד ביאר הגר&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) דשאר סעודות אינן מצוה דאורייתא וגם אין מצוה לשמוח בהם משא&quot;כ בנישואין יש מצוה דאורייתא וגם מצוה לשמוח בהם {וצ&quot;ב קצת מהו המצוה דאורייתא בסעודת נישואין}, וכתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה וסעודת) נפק&quot;מ בסוכה קטנה דאין מקום אפי&#x27; לעשרה אנשים, לפי המג&quot;א יהא מותר חוץ לסוכה ולפי הגר&quot;א אסור, והביה&quot;ל הביא מפמ&quot;ג דמצדד להחמיר אפי&#x27; בדליכא מקום לעשרה [וכתב הבכורי יעקב (ס&quot;ק כ&quot;א) דמותר לבנות סוכה גדולה בחוה&quot;מ דהוי לצורך המועד, ואע&quot;פ שהוא בפרהסיא מ&quot;מ ניכר לכל שהוא לצורך המועד וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; תקל&quot;ג סעי&#x27; ד&#x27; {ואע&quot;פ דאמרינן בעלמא דמעשה הדיוט לצורך מועד מותר בפרהסיא (מ&quot;ב סי&#x27; תקל&quot;ט ס&quot;ק ל&quot;ד) י&quot;ל דהכא מיירי באדם שאומנתו כך ולזה אמרינן דצריך הוכחה שהוא לצורך המועד}], והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ו) מצדד להקל אפי&#x27; ביותר מעשרה כשאין להם מקום בסוכה שהם פטורים מסוכה מפני הולכי דרכים [ואינם צריכים להמתין עד שיגמרו אלו שאכלו בסוכה ויצאו], אבל מסיים דהירא את דבר ה&#x27; יהדר לאכול בסוכה, והקובץ הלכות (פט&quot;ז הע&#x27; כ&quot;ד) אינו מקיל כהערוה&quot;ש"	סימן תרמ סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשמיני עצרת?	"כאן הא&quot;ר מצדד להקל לאכול הסעודת ברית מילה בבית (שע&quot;ת ס&quot;ק י., מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד), ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; תרס&quot;ח"	סימן תרמ סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם וואכט נאכט סעודת מצוה?	"הנחלת שבעה כתב דנקרא סעודת מצוה לענין נדר, והשיג עליו המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) דאפי&#x27; בלילה שלפני החתונה לא מקרי סעודת מצוה אלא כששולחין סבלונות וה&quot;ה בלילה שלפני המילה, ומסיים דיש להחמיר לענין נדר, וכן החמיר שו&quot;ת חות יאיר (סי&#x27; ע&#x27;) (מובא בפתח&quot;ת יו&quot;ד סי&#x27; רי&quot;ז ס&quot;ק ט&quot;ז), וכן החמיר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ו) לגבי סוכה"	סימן תרמ סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשלוחי מצוה?	"הם פטורים בסוכה בין ביום בין בלילה, וביארו תוס&#x27; (כ&quot;ה ע&quot;א) דפטורים אפי&#x27; בלילה דאילו מיטרדי בקיום מצות סוכה הוו מבטלי ממצות ,ועוד ביאר המרדכי בשם הראבי&quot;ה דכשנחים וישנים בלילה בהנאה יכולים לעסוק למחר טפי והוי בכלל עוסק במצוה (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח) {ומשמע מכאן דסתם מה שהוא לא ישן טוב בסוכה אינו מספיק להיות פטור מצטער, ומ&quot;מ נראה דאם יהיה עייף למחר ולא יכול ללמוד טוב פטור משום הולך ללמוד תורה}"	סימן תרמ סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אפשר להם לקיים שניהם?	"עי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; ל&quot;ח) דקיי&quot;ל כהר&quot;ן דכל זמן שהוא טרוד במצוה פטור ממצוה אחרת אפי&#x27; אם אפשר לקיים שניהם, וה&quot;נ אפי&#x27; אם יש לפניו סוכה בשעת חנייתה מ&quot;מ פטור כל זמן דעדיין צריך לטרוח אחריו אבל אם היא ממש מזומנת לפניו צריך ליכנס לסוכה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו וס&quot;ק ל&quot;ח) [וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ז) דס&quot;ל דתלוי אם אפשר לקיים שניהם]"	סימן תרמ סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם השלוחי מצוה נוטלין שכר?	"כתב שו&quot;ת כתב סופר (סי&#x27; קי&quot;ט) דלא מקרי שלוחי מצוה אם עיקרו של השליח מתכוין להנאתו (ביה&quot;ל ד&quot;ה שלוחי), ועי&#x27; ביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; ל&quot;ח) דכתב דזהו דוקא בדבר שאינו מצוה ממש אבל במצוה ממש אפי&#x27; אם מקבל שכר מקרי שלוחי מצוה ואמרינן ביה עוסק במצוה פטור מן המצוה, ע&quot;ש"	סימן תרמ סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ציורים דשלוחי מצוה?	להקביל פני רבו, ללמוד תורה, פדיון שבוים (רש&quot;י, טור)	סימן תרמ סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מי שהולך ללמוד תורה יש לו פטור עוסק במצוה?	"1) האור שמח (הל&#x27; תלמוד תורה פ&quot;א) תי&#x27; ע&quot;פ תוס&#x27; כתובות (י&quot;ז ע&quot;א) ששימוש תלמידי חכמים גדול מלימוד התורה [דהיינו ללמוד הסברות של המשניות]&lt;br&gt;2) שו&quot;ת שרידי אש (ח&quot;ב סי&#x27; ס&quot;ו) תי&#x27; דהלומד תורה חייב במצות מפני שאינו טרוד אבל ההולך ללמוד תורה טרוד"	סימן תרמ סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בהולכי דרכים?	"הם פטורים ממצוה סוכה כל זמן שהם בדרך [ואינם צריכים להמתין עד הלילה לאכול, אבל פשוט דאם יש שם סוכה בדרך צריכים לאכול בה (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;)], וביארו תוס&#x27; (כ&quot;ו ע&quot;א) משום תשבו כעין תדורו כשם שאדם בביתו אינו נמנע מלצאת לדרך (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט)"	סימן תרמ סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רק הולכים בדרך ביום?	"איתא בגמ&#x27; שהם חייבים בסוכה בלילה, ויש בזה מח&#x27; אחרונים, הלבוש סבר דחייב בלילה דוקא אם יש סוכה במקום שהוא ילין שם אבל במקום גוים או בשדה פטור אף בלילה דאין לך טורח וצער גדול מזה אם נחייבנו לעשות לו סוכה, והמג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ו) הקשה עליו אם א&quot;צ לטרוח לעשות סוכה בלילה נמצאת דליכא חילוק בין יום ולילה, בשניהם א&quot;צ לטרוח לאכול בסוכה, ועל כן חולק עליו המג&quot;א וס&quot;ל דהוא מחויב לעשות סוכה בלילה [ואפשר דצריך להוציא מעט מעות ג&quot;כ לעשות סוכה דהוי כתדורו להוציא מעט מעות (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו, ביה&quot;ל ד&quot;ה הולכי), ואם בא לכפר סמוך לעת האוכל א&quot;צ להמתין על עשיית הסוכה (מג&quot;א שם, ביה&quot;ל שם)], ותי&#x27; המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;א) ע&quot;פ החיי&quot;א דהלבוש מודה דבלילה צריך להשתדל למצוא סוכה בסביביו [משא&quot;כ ביום אינו מחויב אפי&#x27; להשתדל למצוא סוכה], להלכה, הגר&quot;ז ודה&quot;ח הביאו דברי המג&quot;א, אבל הבגדי ישע וחיי&quot;א והיעב&quot;ץ מצדדין כהלבוש, וכן הוא מפורש ברבינו מנוח [וכן הוא משמעות הרמ&quot;א (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ב)], ועל כן הכריע הביה&quot;ל (ד&quot;ה הולכי) כדעת הלבוש"	סימן תרמ סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יש מקום להחמיר אפי&#x27; בהולכי דרכים?"	"לגבי הפטור בלילה כשלא מצא שום סוכה בסביביו מצינו מקום להחמיר לחזור לביתו אע&quot;פ שמעיקר הדין פטור [ומותר אפי&#x27; לכתחילה לילך שם אע&quot;פ שיודע שלא ימצא שום סוכה בלילה (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב)], אבל לגבי הפטור דהולכי דרכים ביום כשהוא ממש בדרך לא מצינו מקום להחמיר כלל, ומ&quot;מ המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ז) הביא ירושלמי דרב הונא היה מחמיר על עצמו כשהיה בדרך אפי&#x27; שלא לשתות [והוא מדת חסידות ולא מדינא (ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&#x27;) {ונראה דלא היה בצער כ&quot;כ דאל&quot;כ הרי הוא כהדיוט}]. למעשה, האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ג סי&#x27; צ&quot;ג, אבה&quot;ע ח&quot;ד סי&#x27; ל&quot;ב אות ח&#x27;) אינו מקיל לילך בדרך בסוכות אלא כשיוצא לסחורה וכדומה, אבל מרבינו מנוח (הל&#x27; סוכה פ&quot;ו ה&quot;ד) מבואר דמותר, וכן נקטו רוב האחרונים (ריש&quot;א, חוט שני, קובץ הלכות פט&quot;ז סעי&#x27; כ&quot;ו) אלא דלכתחילה בודאי אינו כדאי לאבד מעצמו מצות סוכה שלא לצורך."	סימן תרמ סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין כשהוא שוהה בכפר ג&#x27; או ד&#x27; ימים?"	"אז הוא מחויב מדינא לעשות סוכה (יד אפרים, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה), וכן מצינו בשומרי תבואה דחייבין בסוכה כשישבו שם ימים רבים (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ז)"	סימן תרמ סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשומרי העיר 1) בשומרי גייסות 2) בשומרי ממון מגניבה?	1) צריכים לילך סביב העיר ופטורים מן הסוכה כל זמן שהם שומרים [אם שומרים ביום חייבין בלילה, ואם שומרים בלילה חייבים ביום] (שו&quot;ע, ירושלמי, מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ו), ואם העיר מוקפת חומה והם יכולים לשמור במקום אחד הוי ככרי של תבואה והם חייבים בסוכה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ה) 2) הוי כשומרי גנות ופרדסים ששומרים תמיד ופטורים, אבל אם שומרים החנות רק בלילה פטורים רק בלילה (מג&quot;א שם, מ&quot;ב שם)	סימן תרמ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבעלי החנויות?	"אע&quot;פ שרגילין לאכול בחנות כל השנה מ&quot;מ חייבין בסוכה דזהו ביתם (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז, לבושי שרד, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ו) [ואע&quot;פ שהם דרים חוץ לעיר מ&quot;מ הוא קבועים בחנות לזמן מרובה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&#x27;)]"	סימן תרמ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשומרי גנות ופרדסים?	פטורים בין ביום בין בלילה, לפי אביי משום תשבו כעין תדורו [דאינם יכולים להביא שם תשמישי בית], אבל קיי&quot;ל כרבא דפטורים רק משום פרצה קוראה לגנב, וממילא אם שומרים כרי של תבואה חייבים בסוכה (שו&quot;ע, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז)	סימן תרמ סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שומר יין אצל הגוים?	אם צריכים שימור פטור מסוכה בין ביום בין בלילה (רמ&quot;א), אבל אם היין מונח בחצר יכול לשומרו מתוך הסוכה וחייב בסוכה (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ז)	סימן תרמ סעיף י		
